חוק שכירות הוגנת 

פאולו קאולו, בספרו האלכימאי, כתב כי השעה החשוכה ביותר היא השעה שלפני עלות השחר והתכוון לאותה נקודה שבה נראה לנו שממנה כבר אי אפשר לרדת יותר ואז נוצר מהפך ודברים פשוט מתחילים לזרום בכיוון שלנו, ללא מחסומים.

עבור רבים משוכרי הדירות יתכן כי שעה זו מתקרבת ובאה.

בתחילת חודש ינואר הקרוב, אמור להיכנס לתוקפו, לאחר אישורו, ע"פ שלבי החקיקה בכנסת, חוק שכירות הוגנת.

הצעת החוק, אמורה לתת מענה ותקווה, ללמעלה מ-2 מליון אזרחים במדינת ישראל, המתגוררים כיום בשכירות ואשר יחסיהם עם המשכירים להם דירות מגורים, אינם מעוגנים בחוק וכפועל יוצא זוכים השוכרים ליחס שאינו הוגן, סביר ולאי וודאות משפטית ביחסים המשפטיים שבין הצדדים.  

תחולת החוק אמורה לחול על חוזים חדשים, שיחתמו החל מה- 1.1.2015 ועד לתאריך 1.1.2020.

החוק אמור לתת מענה למספר סוגיות מרכזיות ובכלל זה:

א.      הסדרת הפיקוח על גובה עדכון שכר הדירה למגורים בתקופה רלוונטית לעניין זה:

ע"פ הצעת החוק, ייאסר על המשכיר לעלות את שכר הדירה, יותר מפעם אחת בשנה, מעבר לסכום של 2% מסכום השכירות, זאת למשך תקופת זמן של 3 שנים. איסור זה יחול גם אם השוכרים יתחלפו באותה תקופה, באותה דירה ואפילו אם התחלופה תחול, מדי שנה בשנה. יש לשים לב, כי הצעת החוק אינה מתערבת בגובה שכר הדירה, שיקבע באופן חופשי בין המשכיר לשוכר, אלא אך ורק בגובה ההעלאה השנתי, של שכר הדירה.

ב.      דירה ראויה למגורים:

ע"פ הצעת החוק, "דירה ראויה למגורים" תהיה דירה אשר גודלה אינו פוחת מ- 26 מטרים מרובעים

ג.       מערכות בסיסיות האמורות להכלל בדירה:

ע"פ הצעת החוק על המשכיר, לספק תנאים מינימאליים "לדירה הראויה למגורים". תנאים אלו כוללים רכיבים בסיסיים, המבטיחים כי "דירה המושכרת למגורים", תהיה אכן ראויה לכך.המדובר בגישה חופשית לדירה, מערכת לאספקת מי שתיה ומים חמים, קיומם של מערכת חשמל ותאורה, של פתחי אוורור, ועוד.

ד.      חובת הגינות:

ע"פ הצעת החוק, המשכיר יגלה לשוכר, טרם כריתת חוזה השכירות למגורים, את גובה דמי השכירות ששולמו, ב- 12 החודשים שקדמו לכריתת החוזה.

ה.      גובה הביטחונות -  בטחונות הינן ערובה או פקדון.

ע"פ הצעת החוק לא יעלה גובהם על סכום דמי השכירות המשולמים עבור שליש מתקופת השכירות, ולא יותר מפי שישה מדמי השכירות לחודש.

ו.        האחריות לתיקון ליקויים בדירה:  

השוכר יתקן על חשבונו פגם או ליקוי בדירה,  אשר ניתן לתקנו באופן סביר, על ידי מי שאיננו בעל מקצוע בתחום והוא קל ערך, או פגם בדירה, שנגרם עקב שימוש בלתי סביר בדירה.

על המשכיר לתקן, על חשבונו, פגם בדירה אשר אינו נמנה עם הפגמים אותם אמור לתקן השוכר בתוך זמן סביר. תיקון פגם שתיקונו דחוף, כזה שאינו מאפשר מגורים באופן סביר, יבוצע ע"י המשכיר, לא יאוחר משלושה ימים, מיום שקיבל דרישה לכך מאת השוכר

אין ספק שמדובר בנסיון של הממשלה, לפקח על שוק פרוץ, בו מתקיימת מערכת יחסים שאינה שוויונית בין משכירים לשוכרים ועל כך ניתן לברך. כיצד ייושם החוק הלכה למעשה? לזה עוד נאלץ להמתין ולראות.

רבים נוטים לזלזל בערכו של חוזה שכירות אל מול חוזה מכר ולפיכך נוטים שלא לבקש סיוע וליווי משפטי, של גורם בקיא ומיומן, לשם הכנת הסכם, או לקראת החתימה עליו. בשלב מאוחר יותר כאשר מתגלות מחלוקות בין הצדדים להסכם השכירות, מתברר כי נושאים מהותיים, לא עוגנו בהסכם זה.

חשיבות עריכת הסכם ובחינתו ע"י עורך דין מקצועי בתחום המקרקעין, חשובה שבעתיים, כעת לאור השינויים העתידים לבוא. אנו ממליצים, להסתייע בשירותים משפטיים מקצועיים, של עורך דין אשר זהו תחום עיסוקו העיקרי.

אין מאמר זה להוות ייעוץ משפטי, וכן אין המאמר חף מטעויות קולמוס או טעויות אחרות. מומלץ ביותר לפנות לעו"ד טרם ביצוע עסקה במקרקעין.